כהן נ' בזק בינלאומי בע"מ ואח'

החלטה

1.בפני בקשה להארכת מועד להגשת בקשת רשות ערעור על החלטת כב' רשם ההוצל"פ, עמיעד רט, מיום 10/10/2010, אשר ניתנה בתיק הוצל"פ 01-09138-87-0 (להלן: "תיק ההוצל"פ") ולפיה נדחתה בקשת המבקשת – החייבת להכריז עליה כעל חייבת מוגבלת באמצעים.

הבקשה שבפני הוגשה ביום 30/11/10.

2.המשיבה 2 היא הזוכה בתיק ההוצל"פ.

3.המשיבים, שהם הזוכים בתיקי הוצל"פ שונים הפתוחים נגד החייבת קיבלו את הבקשות וההחלטות אשר ניתנו בתיק (כעולה מהודעת ב"כ המבקשת מיום 23/12/10), אך לא הגיבו לבקשות.

4.בבקשה להארכת מועד הנתמכת בתצהיר נטען, כי הבקשה הוגשה באיחור מאחר שהחייבת קיבלה אישור ייצוג ע"י הלשכה לסיוע משפטי באיחור.

בהעדר תגובת המשיבים ולאור נימוקי הבקשה, מוארך המועד להגשת בקשת רשות ערעור והבקשה תידון לגופה.

5.מבקשת המבקשת עלה, כי בעניינה היה קיים תיק איחוד בלשכת ההוצל"פ אשר פוזר ביום 1/7/10.

כאשר הגישה ביום 10/10/10 בקשה להכריז עליה כעל חייבת מוגבלת באמצעים, דחה כב' הרשם את בקשתה.

בהחלטת כב' הרשם צוין, כי ממחשב ההוצל"פ עולה, כי נגד החייבת מתנהלים חמישה תיקים בסכום כולל של כ- 23,000 ₪ וכי תיק האיחוד פוזר בשל אי קיום החלטות ואי תשלום.

המבקשת – החייבת הציעה בבקשתה לשלם סך 100 ₪ לחודש וכב' הרשם ציין בהחלטתו, כי אין בסכום המוצע כדי לפרוע את הריבית המצטברת מידי חודש בגין החובות ומשמעות ההצעה היא פריסת החוב לתקופה לא ריאלית ולמשך שנים רבות ביותר וזאת בניגוד לתכלית הוראות חוק ההוצל"פ בנוגע להכרזת חייב כחייב מוגבל באמצעים.

כב' הרשם בהחלטתו כתב, כי בהתאם להלכה שנפסקה במסגרת רצ"פ (ת"א) 1323/09 דוידיאן נ' יעד פרזול בע"מ, הרי שכאשר מדובר במצב שבו, מחד – אין תועלת בניהול הליכי הוצל"פ נגד החייב, ומאידך – בפניה להליכי פש"ר יש משום תועלת לחייב, אזי יש ליידע את החייב בדבר האפשרות לפנות להליכי פש"ר.

במקרה דנן, מצא לנכון כב' הרשם ליידע את החייבת בדבר האפשרות לעומדת בפניה לפנות להליכי פש"ר, והוא לא מצא לנכון להכריז עליה כעל חייבת מוגבלת באמצעים תוך הדגשה לפיה בכל מקרה מסור לרשם ההוצל"פ שיקול הדעת שלא להכריז על חייב מוגבל באמצעים גם כאשר אינו מסוגל לפרוע את חובו בפרק הזמן שנקבע בסעיף 69 ג' (א) לחוק הוצל"פ.

6.תמצית טענות המבקשת:

א)המבקשת טענה, כי מצבה הכלכלי והנפשי קשה מאוד. ובשל מצבה הכלכלי, היא לא עמדה בתשלומים בתיק האיחוד והתיק פוזר, אלא שכיום היא מתכוונת לחזור למסלול התשלומים בתיקי ההוצל"פ ומבקשת "לקבל הזדמנות אחרונה" ולהכריז עליה כעל חייבת מוגבלת באמצעים.

ב)המבקשת טענה, כי כב' הרשם הסתמך על הלכת קאשי בבר"ע (ת"א) 20311/99 כאשר דחה את בקשתה להיות מוכרזת חייבת מוגבלת באמצעים, למרות שקיימת פסיקה מאוחרת הסותרת את הלכת קאשי.

המבקשת מציינת עניינים שנדונו בבית המשפט המחוזי בחיפה בר"ע 1808/07 שפושניק נ' שפושניק ואח', (פורסם בנבו) בר"ע 1584/07 אתי לביא נ' משה זקר, (פורסם בנבו) בר"ע 1786/07 שחר נ' בנק מרכנתיל.

ג)המבקשת טוענת כי רשם ההוצל"פ היה חייב להפעיל שיקול דעת עצמאי ולהחליט לזמנה לחקירת יכולת ולאחר מכן ליתן החלטה ולנמקה.

7.לאחר שעיינתי בחומר המצוי בפני, הגעתי למסקנה ולפיה, החלטת כב' הרשם בדין יסודה, ולפיכך – דין הבקשה להידחות מהנימוקים כדלקמן:

א)תקנה 26 לתקנות ההוצאה לפועל, תש"מ – 1979, מאפשרת לרשם ההוצל"פ להזמין לדיון, כאשר ההזמנה דרושה לבירור עובדה או להבהרת טענה.